גמרא
פירוש
וְכֵן אֲמַר רַבָּה: הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע.״ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
ד רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
ה רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
ו רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
ז רמב״ם הלכות שאלה ופקדון ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
סמ״ג מצוות עשה פ״ח
טור חושן משפט רצ״ב:י״א
שולחן ערוך חושן משפט רצ״ב:י״א
[במאור דף כב. ד״ה כתב הרי״ף. לרי״ף סי׳ שלה (בבא מציעא דף מ.)]
כתוב שם: כתב הרי״ף ז״ל אבל גדול ולא ידע דאיתיה גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס. ואני אומר דוקא קרוב בנכסי גדול שבוי אע״ג דלא נחית ברשות כמאן דנחית ברשות דמי כיון [שמורידין] קרוב לנכסי שבוי, אבל קרוב לנכסי גדול שאינו שבוי אי ידע ליה השביח לאמצע.
אמר אברהם: אין לסמוך על זה הפסק, דאי אחין שותפין נינהו [והאחד]1 השביח שלא בפני חבירו לא השביח לאמצע ואפילו השביח מן האמצע דלא גרע משותף, דאמר שמואל [ב״ב דף מב:] שותף כיורד ברשות דמי שנוטל בשבח המגיע לכתפים בשדה שאינה עשויה ליטע [כשדה העשויה ליטע]. ומתני׳ דקתני השביחו לאמצע [ב״ב דף קמג:] טעמא אחרינא הוא משום [דקטנים]2 נינהו, אי לא דמתזני כי הדדי בחזקת אחין שותפין אי אמרו בבית דין הרי אנו עושים ואוכלים לא שמעי להו בית דין ולא שבקי להו, וכל שכן כשהשביחו מחמת עצמן [שאם]3 אומרים השביחו לעצמן אין שומעין להם4. [ואי]5 קרוב שאינו שותף הוא היינו נכסי נטושין ומוציאין אותן מידו ובכה״ג לא אמר הרב ז״ל, אבל אני אומר קרוב והוא שותף אפילו ידע דאיתיה שמין לו כאריס, והיינו דשמואל שותף כיורד ברשות דמי וכדפרישנא, ושמואל לא קא מפליג בין דידע ליה בין דלא ידע ליה, וכן עיקר6.
[במאור שם.]
כתוב שם: וקרוב לנכסי קטן דאין מורידין קנסוה רבנן, אע״ג דלא ידע דניחול [כ]מאן דידע דמי, והשבח לאמצע.
אמר אברהם: אם אין מורידין מאי קנסא איכא, ומאי חטא שנקנוס אותו7.מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות)
כתוב שם: כתב הרי״ף ז״ל אבל גדול ולא ידע דאיתיה גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס. ואני אומר דוקא קרוב בנכסי גדול שבוי אע״ג דלא נחית ברשות כמאן דנחית ברשות דמי כיון [שמורידין] קרוב לנכסי שבוי, אבל קרוב לנכסי גדול שאינו שבוי אי ידע ליה השביח לאמצע.
אמר אברהם: אין לסמוך על זה הפסק, דאי אחין שותפין נינהו [והאחד]1 השביח שלא בפני חבירו לא השביח לאמצע ואפילו השביח מן האמצע דלא גרע משותף, דאמר שמואל [ב״ב דף מב:] שותף כיורד ברשות דמי שנוטל בשבח המגיע לכתפים בשדה שאינה עשויה ליטע [כשדה העשויה ליטע]. ומתני׳ דקתני השביחו לאמצע [ב״ב דף קמג:] טעמא אחרינא הוא משום [דקטנים]2 נינהו, אי לא דמתזני כי הדדי בחזקת אחין שותפין אי אמרו בבית דין הרי אנו עושים ואוכלים לא שמעי להו בית דין ולא שבקי להו, וכל שכן כשהשביחו מחמת עצמן [שאם]3 אומרים השביחו לעצמן אין שומעין להם4. [ואי]5 קרוב שאינו שותף הוא היינו נכסי נטושין ומוציאין אותן מידו ובכה״ג לא אמר הרב ז״ל, אבל אני אומר קרוב והוא שותף אפילו ידע דאיתיה שמין לו כאריס, והיינו דשמואל שותף כיורד ברשות דמי וכדפרישנא, ושמואל לא קא מפליג בין דידע ליה בין דלא ידע ליה, וכן עיקר6.
[במאור שם.]
כתוב שם: וקרוב לנכסי קטן דאין מורידין קנסוה רבנן, אע״ג דלא ידע דניחול [כ]מאן דידע דמי, והשבח לאמצע.
אמר אברהם: אם אין מורידין מאי קנסא איכא, ומאי חטא שנקנוס אותו7.מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 כן הוא בש״מ, ובשני הכ״י: האחד.
2 כן הוא בש״מ, ובשני הכ״י: קנקנים.
3 כנדצ״ל, ובשני הכ״י ובש״מ: שאנו.
4 עיין במיוחס לריטב״א ב״מ דף לט. ד״ה ולא קרוב בשם הראב״ד.
5 כן הוא בש״מ, ובשני הכ״י: אי.
6 הובא בש״מ ב״מ דף מ. ד״ה וז״ל הר״ן בא״ד, ועיין במיוחס לריטב״א שם ד״ה אהדרוה, ובהשגת הראב״ד על הרמב״ם הל׳ נחלות פ״ז ה״ז.
7 הובא בש״מ ב״מ דף מ. ד״ה וז״ל הר״ן בא״ד ועיין במיוחס לריטב״א שם ד״ה אהדרוה.
הערות
Gemara
Peirush